פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      משמרים מבנה ישן? כך ניתן כיום לשחזר את הריצופים המקוריים

      בשנים האחרונות נושא שימור המבנים תפס תאוצה. בתהליך השימור המתכנן נדרש לחקור את המבנה בהיבט ההיסטורי והפיזי ולתעד את פרטיו השונים: ריצוף, דלתות, מעקות ואפילו הסדקים בטיח. בדיוק כאן נכנסים לתמונה אריחי הטרצו

      משמרים מבנה ישן? כך ניתן כיום לשחזר את הריצופים המקוריים

      עם ההכרזה של אונסק"ו ב 2003 על מרכז תל אביב כאתר מורשת עולמית, החלה לעלות המודעות לערכם האדריכלי של המבנים ההיסטוריים. מרתק לראות בנוף העירוני את השילוב בין ישן לחדש ולכן בשנים האחרונות נושא שימור המבנים תפס תאוצה. בזכות השימור, ערים גדולות כמו תל אביב-יפו, ירושלים וחיפה מרגישות לנו לעתים כמו מסע לאורך הזמן בו אנו זוכים להציץ לתרבויות, מסורות וסגנונות בנייה שונים שליוו את מדינתנו לאורך השנים.

      בתהליך השימור המתכנן נדרש לחקור את המבנה בהיבט ההיסטורי והפיזי ולתעד את פרטיו השונים: ריצוף, דלתות, מעקות ואפילו הסדקים בטיח.

      בשנות העשרים של המאה הקודמת, מסתיימת תקופת אריחי הבטון (צמנט-פיגמנט) ומתחילה תקופה של שימוש באריחי טרצו המכילים אגרגטים. עד סוף שנות השמונים נדמה שלא היה בית בישראל שלא היה מרוצף בבלטות - שזכו לכינוי "שומשום". אודליה רחום, מנהלת תחום טרצו באיטונג, מספרת כי באיטונג תהליך הייצור של אריחי הטרצו מתבצע במפעל שתוכנן לייצור ירוק וניתן כיום לשחזר את הריצופים המקוריים ולייצר סדרות משלימות לריצוף הקיים גם במידות הקלאסית של 20*20 ס"מ ובתערובות מוכנות ליציקות מוזאיקה, מדרגות, ספי חלונות ושאר אלמנטים עיצוביים.

      כמעט בכל פרויקט שימור של מבנה מסוף שנות העשרים יש צורך בשחזור המרצפות או לפחות לשחזר את הפודסטים והמדרגות ביציקת מוזאיקה התואמת לקיים באתר. היכולת ללטש את אריחי הטרצו, ולמעשה להסיר שכבה מהחלק העליון מבלי לפגוע באיכותן, ולהביא אותן למראה של מרצפות חדשות כאילו רוצפו אתמול חוסכות בעלויות ומאפשרות להיצמד ככל האפשר להיסטוריה.

      צפו בכתבת הווידאו בה אודליה רחום מסבירה כיצד הליך השחזור מתבצע בפועל ומדוע גם בפרויקטים של בנייה חדשה, אדריכלים רבים בוחרים לתת לפרויקט מראה קלאסי תל אביבי ובמקרה הזה אין תחליף לטרצו.

      לפרטים נוספים הקליקו כאן