פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      רשלנות רפואית: מה עושים כשהמעקב הרפואי אינו תקין?

      רק לאחר שהאם נפטרה, נוכחו בני המשפחה לדעת כי היא הלכה לעולמה כתוצאה ממעקב רפואי וטיפול שגוי ורשלני במחלת יתר לחץ דם ממנה סבלה. מה ניתן לעשות

      רשלנות רפואית: מה עושים כשהמעקב הרפואי אינו תקין?

      רשלנות רפואית שנבעה ממחדלים במעקב ובטיפול במחלת ייתר לחץ דם (מחלה שכיחה ונפוצה המכונה גם "הרוצח השקט") גבתה את המחיר היקר מכל. עו"ד עודד שטרנברג, מתמחה בתחום הנזיקין והביטוח, מספר על מקרה בו רק לאחר מקרה הפטירה, נוכחו בני המשפחה לדעת כי אמם הלכה לעולמה כתוצאה ממעקב רפואי וטיפול שגוי ורשלני במחלת יתר לחץ דם ממנה סבלה.

      יתר לחץ דם: מדוע מעקב תקופתי תקין הוא קריטי?

      חשוב שכולנו נדע: יתר לחץ דם הינה מחלה יחסית שכיחה באוכלוסייה (בין מיליון לשני מיליון איש ואישה בישראל לוקים במחלה) שזכתה לכינוי "הרוצח השקט" מאחר והיא פוגעת באופן שיטתי (ובשנים הראשונות ללא יותר מדי סימפטומים) באברים חיוניים של הגוף בהם: כלי דם של רקמות רגישות כגון לב, כלי הדם בעין, כליות ורקמת העצבים במח. מי שלא נמצא במעקב/בדיקות תקופתיות ונוטל, במקרה הצורך, טיפול רפואי מתאים, מאפשר למחלה להמשיך ולהתקדם עד לגרימת נזקים למערכות החיוניות ביותר בגופנו (לב ומח) שעלולים להסתיים בתוצאות קשות ואף קטלניות.

      רשלנות רפואית: כאשר המעקב התקופתי של רופא המשפחה אינו תקין

      והנה דוגמא מצערת להשלכות של מעקב וטיפול לא תקין במחלה. בתיה (שם בדוי) סבלה מייתר לחץ דם מזה 20 שנה וזאת עוד מגיל צעיר. מהחומר הרפואי עלה כי כל השנים בתיה הייתה במעקב רפואי של רופא המשפחה במסגרת קופ"ח בה היא חברה. אלא, שבדיעבד התברר כי כל אותה תקופה בתיה לא טופלה כראוי וכתוצאה מכך מצבה הרפואי הורע. למרבה הצער, הרופא המטפל שהיה אמור לעקוב אחר המחלה לא המליץ על הטיפול הרפואי והתרופתי הנדרשים.

      כחצי שנה לפני מותה, התמוטטה בתיה ונחבלה בראשה. היא פונתה לבית החולים. שם היא אושפזה ליממה במהלכה בוצעו לה בדיקות שגרתיות, שהראו כי מחלת יתר לחץ הדם ממנה היא סובלת התקדמה וכבר פגעה בלבה ובכליותיה. בנוסף בבדיקת א.ק.ג נמצא כי ישנן פעימות חדריות מוקדמות. לאחר האשפוז שוחררה בתיה לביתה עם הנחיה להמשך מעקב ובירור במסגרת קופת החולים. ביום בו שוחררה בתיה מהאשפוז היא ניגשה לרופא המשפחה, אולם מלבד להכניס לתיקה את המידע על האשפוז, הסתפק הרופא במתן מרשם חוזר וכלל לא התייחס להמלצת בית החולים. יומיים לאחר מכן פנתה בתיה פעם נוספת לרופא משפחה ולאחר שזה ביצע לה בדיקות ומצא כי לחץ הדם גבוהה, החליף את התרופות ושלח אותה לבדיקות דם נוספות. כחודשיים ממועד ההתמוטטות הראשונה, מאחר ולא נעשה בירור רפואי שלם ולא ניתן טיפול מתאים, התמוטטה בתיה פעם נוספת, הובהלה לבית חולים ואושפזה.

      במהלך האשפוז נמצאה אי סדירות בפעולת הלב אשר נבעה ממחלת יתר לחץ דם ו בתיה שוחררה עם הוראות מפורטות לרופא המשפחה להמשך טיפול וביצוע סדרת בדיקות.


      רשלנות רפואית: רופא המשפחה אינו 'פקיד' שתקפידו רק לעדכן את התיק הרפואי

      לאחר השחרור התייצבה בתיה אצל רופא המשפחה והציגה בפניו את סיכום האשפוז והנחיות בית החולים, אשר כללו ביצוע בדיקת הולטר, C.T של עורקי המוח, דופלר של עורקי הצוואר ומעקב נוירולוגי. אלא שרופא המשפחה התעלם מהנחיית בית החולים לביצוע הבדיקות שנתבקשו והפנה את בתיה לרופא תעסוקתי, תוך שהוא נותן לה מספר ימי מחלה. חשוב לציין כי אירוע ההתמוטטות השני לימד כי אין מדובר באפיזודה חולפת, אלא במצב הדורש ברור רפואי מקיף – ואף שימש כתמרור אזהרה אדום אל מול פניו של רופא קופת החולים, אולם הרופא בחר להתעלם ממנו. למרבה הצער ובאופן טרגי, שישה שבועות מאוחר יותר נמצאה בתיה במיטתה ללא רוח חיים.

      אילוסטרציה (ShutterStock)

      רשלנות רפואית: כיצד מתחילים לגבש את כתב התביעה?

      לאחר שנאספו כל המסמכים והתיקים הרפואיים ויחד עם מאמרים רלוונטיים מהספרות הרפואית אותם ניתחו מומחים רפואיים בכירים, התקבלה תמונה מדאיגה שהראתה כי מערכת הרפואה הקהילתית התעלמה מכל תמרורי האזהרה שהיו במקרה של בתיה באופן שהוביל לפטירתה המצערת כתוצאה מכישלון חריף של שריר הלב. הכישלון בלב נבע משני גורמים עיקריים:

      א. הזנחה רבת שנים של מחלת יתר לחץ הדם בה לקתה בתיה והעדר טיפול רפואי מתאים אשר הביאו לפגיעה בשריר הלב.

      ב. התעלמות מהנחיות ביה"ח לבצע בירור קרדיאלי מעמיק (לאחר שני מקרי ההתמוטטות שאירעו בעבר) אשר הובילה, כצפוי ובהעדר טיפול מתאים, לכשל בשריר הלב.

      תהליך הגשת התביעה בגין רשלנות רפואית

      לאור הממצאים ובעצה אחת עם המשפחה, הוגשה תביעה משפטית מפורטת כנגד קופת החולים, תוך פירוט המעשים והמחדלים בטיפול שניתן לבתיה באופן שהוביל לפטירתה. התביעה גובתה בחוות דעת רפואית ומאמרים רלוונטיים בהם ניתן הסבר מעמיק למחלת יתר לחץ הדם ולדרכי הטיפול המקובלות בהן יש לנקוט למי שלוקה בה. לאחר הגשת כתב ההגנה ועם המצאת חוות דעת מטעם קופת החולים, אנשי קופת החולים ומיצגיה אומתו עם ממצאי התיעוד הרפואי ומסקנות המומחים שעיינו בו ובסופו של דבר, לאחר דין ודברים ממושך, נאלצה הקופה לפצות את משפחתה של בתיה בסכום העולה על מיליון שקלים.

      כתוצאה מהתביעה, המקרה הטרגי של בתיה נלמד בכל דרגיה של קופת החולים והלקחים המתאימים הופקו. יש לקוות שקופת החולים אכן הפיקה את הלקחים הנדרשים ומקרים שכאלה לא יחזרו – אך הניסיון מעיד כי מקרי רשלנות רפואית קורים ולמרבה הצער עוד יקרו, למרות שאין הם כורח המציאות.

      לפרטים נוספים ליחצו כאן