אופי וסביבת העבודה עלולים, לעתים, לעלות לנו בבריאותנו; בניגוד לתאונת עבודה שמוגדרת כפגיעה חד פעמית, מחלת מקצוע היא פגיעה שהתגבשה לאורך זמן אצל העובד בגלל תנאי עבודתו. רשימת הפגיעות המוגדרות כמחלת מקצוע מוגדרות בתקנות הביטוח הלאומי וכדי שמחלה תוכר כמחלת מקצוע, יש להוכיח לביטוח הלאומי קשר ישיר בין התפתחותה והופעתה של המחלה לבין תחום ואופי העיסוק. כלומר, יש להוכיח כי המחלה איננה תוצאה של גיל, מצב בריאותי כללי או פגיעה שקרתה שלא במסגרת העבודה.
רשימת המחלות בתקנות הביטוח הלאומי מחלוקת לקטגוריות כמו פגיעה עקב עבודה פיזית, עבודה או חשיפה לחומרים כימיים, ביולוגיים או גורמים מכאניים שונים. מעבר למחלות המקצוע גם סדרה של פגיעות זעירות, חוזרות ונשנות על עצמן, שגרמו לנזק ממשי אצל העובדת או העובד, הוכרו ע"י בתי הדין לעבודה כפגיעה בעבודה. למשל: חשמלאים, כבאים ועובדי נמלים שלקו במחלה ממארת עקב חשיפה לחומרים שונים, מורה שמרימה את קולה מדי יום וכתוצאה מכך נפגעו מיתרי הקול שלה, או עובד שמקליד שעות רבות וכתוצאה מכך סובל מפגיעה חמורה בשורש כף היד.
לא תמיד פשוט להוכיח את הקשר בין הפגיעה למקום העבודה ופעמים רבות הביטוח הלאומי דוחה על הסף את תביעת מחלת המקצוע. אך חשוב לדעת - גם אם התביעה בביטוח לאומי נדחתה זהו לא סוף הסיפור. ניתן להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה.
נסביר בעזרת סיפור מקרה.
יואל (שם בדוי), חקלאי מהמרכז, עסק בגידול ירקות בעסק המשפחתי במשק במשך למעלה משלושים שנה. כל חייו סבו סביב המשק אותו טיפח ובו השקיע את כל מרצו, לרבות ביצוע פעולות הריסוס וההדברה הדרושות. בגיל 52, החל יואל להרגיש קשיון בידו הימנית, בהמשך הוא שם לב כי כתב ידו השתנה, החל רעד תמידי ברגלו ובידו הימנית וכן הוא חש בעייפות רבה גם לאחר מאמצים קצרים וקלים. יואל, שהיה איש כפיים לא הבין את פשר השינוי הקיצוני במצבו ולכן ובלית ברירה פנה לביצוע בירור רפואי. הפניה לבירור רפואי הביאה לגילוי מצער מאוד יואל אובחן כחולה פרקינסון.
מחלות מקצוע: מדוע חשוב לפנות לחוות דעת של רופא מומחה כבר בשלב הראשוני?
לאור המשבר הבריאותי ופועל יוצא ממנו הכלכלי הקשה שפקד אותו, החליט יואל לפנות לביטוח הלאומי שיכיר בו כנפגע בעבודה. טרם הפניה היה מקום לאסוף את התיק הרפואי של יואל ומסמכים רבים אודות חומרי ההדברה אותם קנה בשנות עבודתו הרבות. בנוסף מלוא התיעוד הרלוונטי הועבר לרופא תעסוקה שתחום התמחותו הנו בחשיפה לחומרים מסוכנים. המומחה בדק את יואל, בחן את הנתונים בנוגע לסוגים של חומרי ההדברה אליהם נחשף, בדק את תיקו הרפואי וקבע כי קיים קשר ברור בין מחלת הפרקינסון לבין החשיפה לחומרי ההדברה. עוד קבע המומחה בחוות דעתו, כי בגין מחלת הפרקינסון בה לקה, איבד יואל את כושר עבודתו לצמיתות (קביעה בעקבותיה החל יואל לקבל גם תגמולי ביטוח בשל אי כושר עבודה מחברת הביטוח).
בכל מקרה, הביטוח הלאומי החליט לדחות את תביעתו של יואל ולכן הוגשה תביעה מתאימה לבית הדין לעבודה. בית הדין לעבודה זימן את יואל לעדות, שמע ממנו על חומרי ההדברה עמם עבד באופן שוטף, על אופן החשיפה שלו לחומרים אלה ומשך החשיפה, ומינה מומחה מטעמו לבחון את הקשר הסיבתי בין הפרקינסון לבין חשיפתו של יואל לחומרי ההדברה השונים.
המומחה קיבל את כל החומר וקבע כי קיים קשר ברור בין החשיפה לחומרי ההדברה שנגרמה בעבודתו רבת השנים של יואל כחקלאי לבין מחלת הפרקינסון בה לקה, ודחה לחלוטין את עמדת המוסד לביטוח לאומי והמומחה מטעמו. לאור קביעת מומחה בית הדין נאלץ המוסד לביטוח לאומי להודות בטעותו והודיע כי יסכים להכיר בכך שמחלת הפרקינסון בה לקה יואל נגרמה כתוצאה מעבודתו כחקלאי. בעקבות ההכרה הנובעת מפסק דינו של בית הדין לעבודה ולאור הנכות הקשה שנגרמה לו עקב מחלתו, זכאי יואל, כנפגע בעבודה, לקצבה חודשית בת אלפי שקלים מהמוסד לביטוח לאומי ובמידה ובעתיד וחלילה, יורע מצבו, הוא יוכל לפנות בבקשה להגדלת הקצבה ולקבל בנוסף גם קצבאות מיוחדות נוספות שיידרשו לו ואשר אף הן יכולות, כשלעצמן, בשיעורים של אלפי שקלים בכל חודש.
צפו בכתבת הווידאו בה עו"ד עודד שטרנברג, מתמחה בתחום הנזיקין והביטוח, אשר טיפל בתיק מסביר כיצד ניתן למצות את זכויותיכם במקרה של מחלת עבודה ומדוע דחיית התביעה על ידי הביטוח הלאומי היא ממש לא סוף הסיפור.
לפרטים נוספים ליחצו כאן