סביבת עבודתנו מציבה, לעיתים, סכנות לא מעטות העלולות לפגוע בבריאותנו ובכושר עבודתנו; במקרים מסוימים הפגיעות נראות לעין ובאחרים קשה לשים את האצבע על אירוע בודד.
אז איך מתמודדים עם זה ומה האפשרויות העומדות בפנינו אם נפגענו בעבודה? נתחיל בזה שתאונות עבודה שונות מתאונות "רגילות" מבחינת האפשרויות העומדות בפנינו לקבלת פיצויים על הנזקים וההפסדים שנגרמו לנו. קודם כל מומלץ לבדוק אם יש לנו פוליסת ביטוח או קרן פנסיה הכוללות כיסוי למקרה של אי כושר חלקי או מלא לעבודה. אם זה המצב יש לפנות לסוכן הביטוח או לחברה ולבקש להפעיל את הביטוח. בנוסף, אם אנו חושדים כי רשלנות המעביד היא שגרמה לאירוע, או תרמה לנזק, נוכל לתבוע אותו ואת מבטחו ונהיה זכאים לפיצויים על כל הנזקים וההפסדים שנגרמו לנו מהתאונה. בכל מקרה גם אם איש לא התרשל נוכל לתבוע את הביטוח הלאומי בענף נפגעי עבודה. במקרה שכזה נוכל לקבל דמי פגיעה עד לשלושה חודשים ואח"כ נהיה זכאים לקצבה חודשית קבועה המבוססת על הנכות שנקבעה לנו ועל ממוצע שכרנו בתקופה שקדמה לתאונה. בנוסף במקרים של פגיעות קשות נוכל לקבל גם קצבת ניידות, קצבת שירותים מיוחדים ועוד.
אז איך עושים את זה נכון ? אתן מספר דוגמאות:
כיצד נוכיח כי בעיה בריאותית נגרמה עקב אופי העבודה כאשר ביטוח לאומי דוחה את התביעה?
במקרה הראשון, איש עסקים נקלע לוויכוח סוער בישיבת דירקטוריון. בימים שלאחר מכן הוא הרגיש כאב מפושט ברום הבטן שעלה כלפי מעלה ולאחר מכן החל גם לחץ בחזה. הוא פנה לביה"ח ושם אובחן כי עבר אוטם לבבי. תביעה שהוגשה לביטוח הלאומי נדחתה בטענה כי האירוע אינו קשור לעבודה. האיש לא ויתר והגיש תביעה לביה"ד. לאחר שנשמעה עדותו והומצא תיעוד רפואי מתאים, קבע בית הדין כי מדובר באירוע חריג בעבודה. מומחה שמונה קבע כי הטריגר להופעת האוטם הלבבי היה אותו ויכוח סוער. בהמשך נקבעה נכות קרדיולוגית יציבה בשיעור 50%. כתוצאה מכך ישלם המוסד לביטוח לאומי קצבה חודשית של עשרות אלפי שקלים. ומה החלק הכי חשוב בסיפור. שמיד לאחר הוויכוח איש העסקים פנה לרופא ותיעד בכתב את שאירע. אם לא היה עושה כן ובהתאם לפסיקת ביה"ד הארצי לעבודה, כמעט בטוח שהוא היה מפסיד הכל.
כאשר יום שגרתי הופך לאסון: אחריות המעביד במניעת תאונות עבודה
והנה עוד מקרה: נהג קו חלוקה שעבד בחברה המספקת מאפים היה בדרכו לחלוקה שגרתית. כאשר הגיע למקום החלוקה, אחת העגלות החלה להתגלגל לעבר הנהג שניסה לעצור אותה אך לא הצליח ונדרס על ידה. הנזק היה גדול; שברים קשים ופגיעות חמורות שהותירו נכויות בשיעורים גבוהים. המעסיק סירב להודות באחריותו למקרה וטען כי הנהג לא היה זהיר, אך בבית המשפט הוכח כי דווקא המעביד הוא שפישל מכיוון שלא דאג לשים סטופרים בעגלה. בסופו של דבר קיבל הנהג מהמעביד ומחברת הביטוח שלו פיצויים בסכום העולה על מיליון ¤ וזאת מעבר לקצבאות שהוא מקבל מהביטוח הלאומי. ומה עזר לעובד לזכות בפיצויים: סרטון אחד, מיום עבודה שגרתי, שמראה כי העגלה מגלה תכונות אוטונומיות בהעדר סטופרים...
כיצד מומלץ להתנהל במקרה של תאונת עבודה?
בקיצור, אם נפגעתם בעבודה, או שאתם חושבים שיש סיכוי שהפגיעה במצבכם הבריאותי קשורה לעבודתכם תדעו שיש הרבה מאד מה לעשות. אסור לשבת באפס מעשה ולחשוב שהכל יסתדר לבד. זה פשוט לא יקרה. צריך לתעד את האירוע, בתמונות ובתלונות, לפנות במועד לרופאים ולמוסדות המתאימים וכמובן להגיש תביעות מסודרות לביטוח הלאומי וגם לחברות הביטוח וקרנות הפנסיה שמבטחות אותנו בביטוחי אי כושר עבודה. אם נפעל בחוכמה, נוכל להחזיר את עצמנו כמה שיותר מהר למסלול חיים הגון ונוח שיאפשר לנו להמשיך ולחיות את חיינו בכבוד.
לפרטים נוספים ליחצו כאן